עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני פרפר אדם. רעמת תלתלים ואהבה גדולה לעולם לטבע ולחיים.
אני מציירת, מנגנת, כותבת ומלחינה.
שרה במקלחת ורוקדת לעצמי מול המראה.
אני במסע החלמה מול מישהי, קרובה שלי, ילדה יונה, נפשי שלי.
חברים
jessicaLee,yaelירחNogadiana
rozlinYN71Space Girlחֲסְרַת מַחְשָׁבָהReddingtonBarbie Blondush
Thelseרֵײזָאאחת שיודעת
נושאים
אוהבת
•  טבע
•  אומנות
•  מוזיקה
•  גשם
•  מדורה
(סמדר וינשטוק)


לא אוהבת
•  רגשות מתערבבים
•  אנשים מזוייפים
ז'אנרים
•  Blues
•  Funk
•  Folk
•  Alternative Rock
•  Rock & Roll
•  Oldies
•  Deep House
•  ישראלי
•  מוזיקת עולם
אמנים ישראלים
•  אמיר דדון
•  נרקיס
•  הדס קליינמן ואביב בכר
•  אורות
•  אביתר בנאי
•  עידן רייכל
•  נתן גושן
•  אהוד בנאי
שירים שמלווים תקופה
•  פרפר אדם-אביב בכר והדס
•  Zamilou-Bu Kulthoum
•  ניגון של הרב קרליבך-אורות
•  Dont let me down-Paolo Nutini
•  Summer-Skinshape
•  Keeping me alive-Jonathan Roy
•  Man O To -Nu
•  Breath me-Sia
•  על כנפי הדמיון-יציאת חירום
•  Gamabia-sona jobarteh
•  Howling Around My Happy Home-D
•  Desperado-Rihanna
•  Fallin-Nicola Cavallaro
•  Change-Tracy Chapman

את יפה מספיק להתחתן איתה

30/06/2020 06:07
תלתל
לא צפיתי את זה 
האמת
ידעתי שהוא נמשך אליי מהרגע הראשון שראיתי אותו
ולא נמשכתי אליו
הייתי נחמדה והכל אבל לא ראיתי סיכוי
ואז הוא הזמין אותי לקפה בצורה לא מחייבת ועניתי בצורה לא מחייבת 
והתפתחה שיחה, ועוד אחת ועוד אחת והיה שם משהו מעניין
ישבנו אתמול לקפה, וידעתי שזה דייט בפוטנציאל, ובחרתי לאפשר
אבל בפנים בפנים לא האמנתי שזה יתפתח
כי עם כל העומק והרגש שבי מסתבר שיש למראה החיצוני השפעה די גדולה עליי
אבל אז ישבנו לקפה והוא היה כל כך מקסים
היה לי כל כך מעניין איתו, בכל כך הרבה רבדים 
הייתי נינוחה ומשוחררת והיו רגעים שהייתי צריכה לשקף לעצמי את עצמי מבחוץ
בשביל להבין מה אני מרגישה ומה קורה כאן
אז האמת שהיה שם משהו מיוחד
בכנות אמיצה ובוטה משהו הוא אמר, בגמגום שמחפש מילים יפות
לאמת כנה שרוב האנשים לא מעיזים לשים במילים
"את יפה מספיק להתחתן איתה"
ושפטתי אותו בהתחלה כי זה היה נראה לי קצת רדוד
אבל אז הבנתי שגם אצלי מראה תופס מקום
ואני מנסה להתכחש ולהתעלות על זה 
אבל זה שם
התוודיתי, במילים מהוססות ופוליטקאיות משהו
שהוא בסגנון שונה משלי, שמעולם לא יצאתי עם בחור "לבן"
רציתי להגיד אשכנזי, אבל זה לא באמת נכון
זה לא האשכנזי, זה משהו במשיכה שקשור במראה ואין לי באמת איך לשים במילים
הוא היה מקסים כל כך, הוא צחק על הקרחת שלו 
והקדיש לי שיר
והיה כל כך קשוב ורגיש ומתעניין 
ומכיל וכנה והוא הביא את עצמו בצורה אמיתית ופשוטה כל כך 
והדהים אותי כמה הצלחתי להביא את עצמי 

שבחרתי לאפשר בכל זאת 

וזה קצת מפחיד אותי
כי אני מזהה כאן משהו חזק ואמיתי
ואין לי מושג אם המשיכה אל הבן אדם תשתנה
ואם ארגיש איתו נוח פיזית כמו שהרגשתי רגשית 

מסתבר שהדבר הרדוד והשטחי הזה
לא כל כך רדוד ושטחי
אבל כבר יצא לי להמשך אל בן אדם שלא חשבתי שאמשך אליו
המשיכה המנטלית היתה חזקה יותר מהפיזית
אבל משהו בכימיה בכל זאת היה לי חסר
אני לא יודעת איך הכימיה איתו תהיה 

שני הגברים שכתבתי עליהם בפוסטים הקודמים ירדו מהפרק
אולי אפילו לא הספיקו לעלות עליו
שניהם דחו אותי, במובן מסויים 
מכורח המציאות יותר מאשר בגלל הבן אדם שאני
למה אליהם נמשכתי ככה ואליו פחות?
הוא מתאים לי כל כך 
והוא היה מקסים ורגיש כל כך 
וישבנו שעות ואני יכולה לשבת איתו עוד שעות 

הייתי חייבת להיות פוליטקאית, נכון?
אתה לא יכול להגיד לבן אדם שאתה לא נמשך אליו חיצונית בלי לפגוע בו
יש לו עיניים שאני אוכל לטבוע בהם 
נראה לי שזה הדבר היחידי שמושך אותי כרגע 
והצ'רמר שלו
בחיי שהוא מקסים
אדם
30/06/2020 07:49
שירה, רציתי לשוחח איתך כבר הרבה זמן. פשוט לא הרגשתי שאני מסוגל.
אם תצליחי למצוא זמן, תשלחי לי מייל.
Hwholestorm@gmail.com
תלתל
30/06/2020 13:03
נראה לי שאתה טועה בזיהוי:)
הרבה בהצלחה
30/06/2020 21:57
לכי על זה ..
תלתל
02/07/2020 10:12
כן, מאפשרת:) ומתבלגנת, כרגיל
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מבוקש/ אדמיאל קוסמן

מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
שיר טיבטי

אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.


אני הולך ברחוב אחר.