עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני פרפר אדם. רעמת תלתלים ואהבה גדולה לעולם לטבע ולחיים.
אני מציירת, מנגנת, כותבת ומלחינה.
שרה במקלחת ורוקדת לעצמי מול המראה.
אני במסע החלמה מול מישהי, קרובה שלי, ילדה יונה, נפשי שלי.
חברים
jessicaLee,yaelירחNogadiana
rozlinYN71Space Girlחֲסְרַת מַחְשָׁבָהReddingtonBarbie Blondush
Thelseרֵײזָאאחת שיודעת
נושאים
אוהבת
•  טבע
•  אומנות
•  מוזיקה
•  גשם
•  מדורה
(סמדר וינשטוק)


לא אוהבת
•  רגשות מתערבבים
•  אנשים מזוייפים
ז'אנרים
•  Blues
•  Funk
•  Folk
•  Alternative Rock
•  Rock & Roll
•  Oldies
•  Deep House
•  ישראלי
•  מוזיקת עולם
אמנים ישראלים
•  אמיר דדון
•  נרקיס
•  הדס קליינמן ואביב בכר
•  אורות
•  אביתר בנאי
•  עידן רייכל
•  נתן גושן
•  אהוד בנאי
שירים שמלווים תקופה
•  פרפר אדם-אביב בכר והדס
•  Zamilou-Bu Kulthoum
•  ניגון של הרב קרליבך-אורות
•  Dont let me down-Paolo Nutini
•  Summer-Skinshape
•  Keeping me alive-Jonathan Roy
•  Man O To -Nu
•  Breath me-Sia
•  על כנפי הדמיון-יציאת חירום
•  Gamabia-sona jobarteh
•  Howling Around My Happy Home-D
•  Desperado-Rihanna
•  Fallin-Nicola Cavallaro
•  Change-Tracy Chapman

חופש ביטוי

11/05/2020 15:23
תלתל
אני מרגישה חסרת אונים
אני לא מצליחה ללמוד אני לא מצליחה לתפקד
אני לא מצליחה לישון והגוף שלי מרגיש כאילו משאית עברה עליו

אני רוצה להיות מעניינת ושאנשים יהנו לקרוא כאן
אני רוצה הכרה אני צמאה ליחס ואמפתיה
אבל יותר מזה
אני רוצה שהמקום הזה יהיה מקום לביטוי חופשי
בלי לחשוב על מה אנשים יחשבו או יגידו

התחלתי לכתוב ובאתי למחוק
להסתגר שוב בתוך עצמי
לא היה לי משהו מעניין לכתוב
ולא היה לי חשק או כוחות 
לנסח את עצמי במילים יפות
רק רצוו ענק ומעט יכולת
להתבטאות

אני צריכה לפחות מקום אחד שאני יכולה להתבטא בו
בלי לפחד משיפוטיות או דחייה



11/05/2020 21:58
את צריכה!
את צריכה מקום להתבטא בו בצורה חפשית כפי שאת עושה פה וזה מקסים שאת כך.
תלתל
12/05/2020 20:03
❤️ תודה!!!
Reddington
12/05/2020 08:14
כאן זה המקום שלך. גם אם תכתבי מסורבל ולא מובן, מבולגן או ללא היגיון בין משפט משפט, גם אם תכתבי בניסוחים פחות טובים או מוצלחים, כאן זה המקום שלך. אנחנו נקבל אותך בזרועות פתוחות לחיבוק ענק, או נשמור לך מקום בבר כדי שיהיה אפשר להשתכר, לעשן ולמות. כאן זה המקום שלך אהובה.
תלתל
12/05/2020 20:04
חיבוק ענק וחזרה. ויאללה, בירה ופייסל? ;-)
עשיתי לי כל כך נעים בלב
Reddington
14/05/2020 07:49
בירה ופייסל, ממש הגיע הזמן
Reddington
12/05/2020 08:15
תרגישי חופשי לכתוב הכל. גם אם זה רק רצף אותיות שלא מרכיבות מילים בכלל.
אחת שיודעת
12/05/2020 08:57
את יודעת שבחיים לא נשפוט אותך!!! את מדהימה ואת מעניינת ואת סופר איטילגנטית וכותבת מדהים...
אני יודעת מה זה השיתוק הזה . אני יודעת שזה קשה.
אבל תיראי שלחת לי תגובה מדהימה שהרימה אותי ואני ממש ממש מקווה שגם שלי תעשה את אותו הדבר !
את תעמדי על הרגלים את תלמדי את תעשי הכול..
עכשיו את בנפילה אבל תדעי שממש בקרוב הימים יהיו בהירים יותר ואת תקומי!! אני מבטיחה לך .

לכול עליה יש ירידה ולכול ירידה יש עליה!!
חיבוקקקקקקקקקק ענק.
תלתל
12/05/2020 20:06
עשית לי דמעות
לפעמים אנחנו בחוסר וודאות ובחושך כזה גדול וכל מה שאנחנו צריכים זה מישהו שיאמין בנו ויזכיר לנו שהכל יהיה בסדר
❤️
חיבוק ענק בחזרה! אוהבת אותך
diana
12/05/2020 11:55
זה המקום שלך וכמו שכתבו בתגובות מעליי אני גם יקבל אותך בזרועות פתוחות :).
תלתל
12/05/2020 20:06
תודה!!!חיבוק ענק בחזרה! ❤️
12/05/2020 21:24
אני אשמח לקרוא עוד עלייך ולהכיר יותר :)
אני רואה שאת אוהבת לבטא את הרגשות שלך וזה המקום הכי בטוח שיש 3>
גם לי היו תקופות שבהן לא רציתי לחיות....תתפלאי...אני מבינה את ההרגשה...בסופו של דבר עברתי כמה גלגולים, ביקשתי עזרה מקצועית, קבלתי אותה ואני במקום אחר היום. מקווה שגם לך יש תמיכה ואם לא אל תפחדי לבקש 3>
תלתל
13/05/2020 23:54
אהובה, תודה!
אני בטיפול כבר כמה שנים ומאמינה בדרך הזאת
אני בתקופה לא פשוטה, אבל בתקופה של צמיחה מדהימה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מבוקש/ אדמיאל קוסמן

מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
שיר טיבטי

אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.


אני הולך ברחוב אחר.