את פתאום
על כל חולשותייך
מגדלים שבנית
התפרקו לך בין הידיים
מגננות חומות של הלב
והלב שמוקף בכל כך הרבה
ובכל זאת מרגיש לבד
הלב שגדל כל כך הרבה
בכל זאת מרגיש כל כך קטן
את הולכת לאיבוד בתוך עצמך
נזרקת בין הקירות של הלב
והעבר שלא מרפה
וכל אשר הווה
והעתיד הלא ידוע
אתה
אתה הולך ומתרחק ממני
הופך לצל של זיכרון
אהבה אינסופית
אבל הסוף
הוא בכל זאת הגיע
אני
אני כבר לא יודעת מי אני
ולאן אני הולכת
ואין לי שום ברירה
אלא בלבד
לגדול מזה ודי
למצוא את הכוח
להמשיך קדימה
הלבד שלי שורף עכשיו
וכל המהות שלי מרגישה כרגע חסרה
את, את כל כך יפה
והחיים שרטו אותך עמוק כל כך
וכל החולשות שלך
לפנייך
צועקים את הריק החסר


















