עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני פרפר אדם. רעמת תלתלים ואהבה גדולה לעולם לטבע ולחיים.
אני מציירת, מנגנת, כותבת ומלחינה.
שרה במקלחת ורוקדת לעצמי מול המראה.
אני במסע החלמה מול מישהי, קרובה שלי, ילדה יונה, נפשי שלי.
חברים
jessicaLee,yaelירחNogadiana
rozlinYN71Space Girlחֲסְרַת מַחְשָׁבָהReddingtonBarbie Blondush
Thelseרֵײזָאאחת שיודעת
נושאים
אוהבת
•  טבע
•  אומנות
•  מוזיקה
•  גשם
•  מדורה
(סמדר וינשטוק)


לא אוהבת
•  רגשות מתערבבים
•  אנשים מזוייפים
ז'אנרים
•  Blues
•  Funk
•  Folk
•  Alternative Rock
•  Rock & Roll
•  Oldies
•  Deep House
•  ישראלי
•  מוזיקת עולם
אמנים ישראלים
•  אמיר דדון
•  נרקיס
•  הדס קליינמן ואביב בכר
•  אורות
•  אביתר בנאי
•  עידן רייכל
•  נתן גושן
•  אהוד בנאי
שירים שמלווים תקופה
•  פרפר אדם-אביב בכר והדס
•  Zamilou-Bu Kulthoum
•  ניגון של הרב קרליבך-אורות
•  Dont let me down-Paolo Nutini
•  Summer-Skinshape
•  Keeping me alive-Jonathan Roy
•  Man O To -Nu
•  Breath me-Sia
•  על כנפי הדמיון-יציאת חירום
•  Gamabia-sona jobarteh
•  Howling Around My Happy Home-D
•  Desperado-Rihanna
•  Fallin-Nicola Cavallaro
•  Change-Tracy Chapman

תיק

19/05/2020 13:31
תלתל
את יכולה בטח שאת יכולה
את לא חולה ולא חסר בך שום דבר
שום דבר לא דפוק בך
ועכשיו, שבי מול פקידת סעד בביטוח לאומי
ותספרי לה
תספרי לה כמה שאת לא יכולה
כמה את חולה וכמה חסר בך
כבר את דפוקה 

אני כבר שנה לא ממש מצליחה לתפקד

את יכולה, בטח שאת יכולה
יש תקופות והן עוברות
את חזקה יותר מזה 
את שומעת?
לא חסר בך שום דבר

עכשיו שבי מולה
ותספרי לה
ספרי לה שאת לא יכולה
שהתקופה הזאת לא נגמרת 
ואין לך מושג אם ומתי היא תגמר
תספרי לה שאת כמעט ונשברת 

דיברתי אתמול עם חברה
חשבתי לשדך לה את הקראש שלי
ואז הבנתי שאני ממש לא במקום מולו של לשדך אותו למישהי 
אז שיתפתי אותה בסיפור
והרגשתי כל כך דפוקה

.

"אני שם" אמרתי לו
"כן? יש מקום בתיק?" הוא שאל 
"יש מקום בלב" עניתי

אבל לו לא היה מקום בלב בשבילי
אולי...אולי לא היה לו מקום בתיק שלו
או שלא היה לו מקום לתיק שלי 
אולי התיק שלי גדול מידי בשביל העולם

זרקי אותו
אין לך שום תיק
רק דרך ושפה מיוחדת
סיפור חיים מורכב
שהפך אותך לבן אדם המדהים שאת היום

עכשיו שבי
מול פקידת סעד
תספרי לה על התיק שלך
תדברי על חוסר התפקוד שלך
על הקושי להתמודד מול העולם

את יכולה הכל
שום דבר לא עוצר אותך

את נכה ומוגבלת ולא מסוגלת לתפקד
החיים שרטו אותך כל כך חזק

את, את נקייה מכל צלקת או שריטה
הכל בראש שלך ילדה 

עכשיו שבי מולה
תסבירי לה שזה לא בראש שלך
שאת באמת לא מצליחה

את יכולה הכל
את יכולה הכל ילדה



כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מבוקש/ אדמיאל קוסמן

מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
שיר טיבטי

אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות:
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.
אני יוצא מיד.


אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק:
אני עוקף אותו.


אני הולך ברחוב אחר.