ולרגע הייתי רק אני והגשם
הכלב שלי היה כל כך מתואם איתי
שלרגע לא הרגשתי שהוא שם
הריח באוויר הזכיר לי את הריח של הגשם הראשון
וזיכרון עמום של תחושה ותמונות חרוטות
אני שומעת את הנשימות שלי, כבדות
את הדופק שמאיץ
והרגשתי איך הלב נפתח
וחי
כמו היה רדום
משורבב בתוך עצמו
בדרך חזור דיברתי עם עצמי בקול רם
אולי זה העייפות אולי זה הוויד
שיחה שלמה, לא משפט פה משפט שם
אני הבטיחה להיות קשובה לעצמי
ועצמי הודתה שקשה לה לסמוך על אני
היא לא יודעת אם אני תדע להיות קשובה אליה
אבל אני הזדקפה ולרגע הרגשתי זרם של עוצמה
מצאתי את נקודת האיזון הפנימית שלי
מן תחושה כזאת שאין לה מילים
אבל היא תחושה חזקה כזאת, שקטה, שלווה
בטוחה בעצמה
אני חיבקה את עצמי
ועצמי, שתקה וחיבקה חזרה


















